צורך במתוק
ומזון דל סוכר ודל שומן
אם יש נושא שהוא תמיד רלוונטי, אין לו עונה ואין לו תקופה - זה המתוק.
אנחנו אוכלים מתוקים בחורף, בקיץ, בבית או בחוץ, עם חגים ובלעדיהם.
אז מה ניתן לעשות?
יש להבדיל בין צורך פיזי (ירידת סוכר) לצורך נפשי.
איך מבדילים? ע"י מילוי יומן אכילה ומעקב אחרי רמת הרעב.
צורך פיזי יש לספק ברמה הביולוגית ואפשר לתכנן מראש תפריט המכיל פחמימות "מותרות" או שאינו מביא לירידת סוכר.
לצורך נפשי יש למצוא תחליפים הן ברמת הסביבה והן ברמת האלטרנטיבה לאכילה.
א. ברמת הסביבה לנקות את המטבח מכל המתוקים המלאי סוכר ושומן, ולקנות מוצרים מתוקים שמקלים על לאכול נכון. כשאין בסביבה מזונות אסורים קשה יותר להתפתות.
ב. ברמת הטריגר הנפשי - . מציאת פעילויות אלטרנטיביות לאכילה:
אם כעס מצית אכילה, עדיף להכות בשק אגרוף
אם שעמום, היה עסוק – התקשר לחבר או נקה את הארון
אם לחץ וסטרס – לך להליכה קצרה וכנס לכושר
הערות על מזון דל שומן ודל סוכר:
אפשר להשמין מדל שומן אם אוכלים פי 2...ולפעמים המזון דל שומן אך מכיל פי 2 סוכר... ולהיפך המזון ללא סוכר אינו תמיד דל שומן.
מה עושים?:
1. להסתכל על תווית המזון:
א. קלוריות.
אם הכמות הקלורית זהה בין 2 מוצרים שאחד מהם הוא דל שומן, עדיף כבר מוצר רגיל שישביע יותר.
ב. כמות הסוכר - לא מומלץ יותר מ-4 גרם סוכר במנה.
2. להסתכל ברכיבים. האם הרכיב העיקרי הוא סוכר או קמח?
באופן כללי, ככל שיש פחות רכיבים מוצר יותר טבעי ואיכותי.
3. לבדוק גודל מנה ורמת שובע.
לאכול פי 2 מנה דלת שומן ולא שינית כלום.
ועוד לא אמרנו מילה על התמכרות והתמודדות עם הרגשה של חוסר שליטה. המשך יבוא...
מאת : גלית חלפון דיאטנית קלינית מוסמכת .